פסק-דין בתיק ת"א 14099-10-09

1.      פסק הדין ניתן בתביעה בסך של 247,369 ש"ח שהגיש התובע נגד הנתבע, שעל פי כתב התביעה מהותה השבת כספי הלוואה. 

טענות התובע

2.      בשנת 2007 פנו הנתבע ומר אמנון חתוכה (להלן: " אמנון") אל התובע בבקשה לקבלת הלוואה בסך של 400,000 ש"ח. בעקבות פגישה שהתקיימה ביום 2/9/07 "ודין ודברים בעל פה", הוסכם כי התובע ייתן לנתבע ולאמנון הלוואה בסכום הנ"ל, ובהסתמך על התחייבותם נטל התובע עצמו הלוואה מהבנק על סך 400,000 ש"ח, בחשבון מס' ********** שבבנק הפועלים בע"מ, לפי ריבית פריים + 4% ובתוספת 4,000 ש"ח בגין עמלת הבנק ודמי טיפול.

3.      הנתבע ואמנון התחייבו לפרוע את ההלוואה תוך ארבעה חודשים עד ליום 2/1/08 בצירוף העלויות והריביות של ההלוואה בבנק. ביום 2/9/07 ביצע התובע העברה בנקאית והעביר 400,000 ש"ח לחשבון בנק משותף של הנתבע ושל אמנון לחשבון מס' ********* באותו סניף בנק.

4.      הנתבע ואמנון לא עמדו בפירעון ההלוואה כפי שהתחייבו, ולמעלה משנה וחצי מיום קבלת ההלוואה לא הסדירו את פירעון ההלוואה. למרות פניות של התובע לנתבע לשלם את חובו, הנתבע עשה כל שביכולתו על מנת להתחמק מהתחייבותו לשלם את החוב. העתק של מכתב התראה לנתבע ולאמנון מיום 2/7/09 צורף לכתב התביעה.

5.      בסמוך למועד הגשת התביעה דנן פרע התובע את מלוא סכום ההלוואה שנטל מהבנק על מנת להקטין את נזקו. 

6.      סכום ההלוואה עמד כאמור על סך של 400,000 ש"ח, הריבית על סכום זה עומדת על סך של 72,738 ש"ח ודמי הטיפול ועמלות הבנק על סך של 20,000 ש"ח. ואולם, מכיוון שהלווה השני התחייב לפרוע מחצית מסכום ההלוואה מעמיד התובע את תביעתו על מחצית הסכום הנ"ל, קרי סך של 247,369 ש"ח.

טענות הנתבע

7.      הנתבע הגיש כתב הגנה שבו הכחיש את טענות התובע וטען כי לא נטל הלוואה כלשהיא.

8.      חשבון הבנק שאליו כביכול הועבר הסך של 400,000 ש"ח הנ"ל, חשבון מס' *************, הוא חשבון של אמנון בלבד ואין לנתבע כל זיקה אליו או בעלות בו. לאמנון ולנתבע היה חשבון משותף אחר באותו סניף בנק, חשבון מס' ************, אך הנתבע ואמנון הסתכסכו ביניהם בעקבות התנהלותו הכושלת של אמנון בעבודות שביצעו יחד.

9.      התובע ואמנון הם חברים טובים מאוד אשר רקמו קנוניה נגד הנתבע על מנת להוציא ממנו כספים במרמה.

קדם המשפט ותיקון כתב התביעה

10.  בקדם המשפט הראשון שהתנהל בתיק ביקש ב"כ התובע לתקן את הטענה בדבר העברת כספי ההלוואה לחשבון בנק המשותף "ללווים", וציין שמדובר בטעות ושהכספים אכן עברו לחשבון הבנק של אמנון בלבד. בעקבות זאת התיר בית המשפט את תיקון הסעיף הרלוונטי בכתב התביעה. לאחר התיקון נטען כי בוצעה העברה של הכספים לחשבון הבנק "אשר בבעלותו הפורמאלית של הלווה השני", וכי בעל החשבון הנוסף והלא פורמאלי היה הנתבע אשר חשבון זה שימש את פעילותו העסקית המשותפת עם אמנון.

תצהירים, חקירות וסיכומים

11.  התובע ערך תצהיר עדות ראשית, וכן הוגש מטעמו תצהיר עדות ראשית של אמנון כמו כן ביקש התובע להזמין לעדות ללא תצהיר את מר שלמה לינצ'ר, נציג המועצה המקומית שוהם. הנתבע ערך תצהיר עדות ראשית לתמיכה בטענות הגנתו. 

12.  במהלך דיוני ההוכחות נחקר מר לינצ'ר בחקירה ראשית ונגדית, ולאחר מכן נחקרו שאר המצהירים בחקירות נגדיות על תצהיריהם.

13.  התובע הצהיר בסע' 10(א) לתצהירו כי הנתבע ואמנון ביקשו את ההלוואה "בתחילת חודש ספטמבר 2007". בסע' 11 הצהיר התובע כי אמנון והנתבע התחייבו בעל פה להחזיר לו את סכום ההלוואה תוך ארבעה חודשים. בסע' 12 ו- 13 הוצהר, בין היתר, כי ביום נטילת ההלוואה נפגשו השלושה, אמנון, הנתבע והתובע, והכספים הועברו לחשבון על שם אמנון בלבד משום שהחשבון המשותף של אמנון והנתבע היה מוגבל באותה תקופה. בהמשך מתייחס התובע בפירוט ובהרחבה לשימוש שנעשה בחשבון שאליו העביר את הסך של 400,000 ש"ח לצורך הפרויקטים המשותפים של אמנון והנתבע, וזאת מבלי לציין האם וכיצד ידוע לו באופן אישי על הפעילות בחשבון זה שהוא לא היה שותף לו.

14.  גם אמנון הצהיר בסעיף 10 לתצהירו כי "בתחילת חודש ספטמבר 2007 פנינו הרצל ואני לאריה וביקשנו ממנו הלוואה נוספת בסך 400,000 ש"ח", ובהמשך העלה טענות כמעט זהות לאלה המופיעות בתצהירו של התובע, ולפי אותו מספור.

15.  הנתבע הצהיר בסע' 4 לתצהירו כי לא היה לו כל קשר להלוואה, והוא כלל לא התחייב כלפי התובע להחזיר לו את ההלוואה או להיות ערב להלוואה. בסעיף 5 הוצהר כי ההלוואה ניתנה לאמנון בלבד ועל פי בקשתו של אמנון בלבד והודגש כי "סכום ההלוואה במלואו נכנס לחשבון שהיה בשליטתו הבלעדית של אמנון, והוא זה שצריך להיות הנתבע בתיק ולהשיב ההלוואה לתובע אם בכלל".